עוסק פטור

חוק מס ערך מוסף (להלן: "החוק") מגדיר שני סוגי עוסקים – עוסק רגיל, שיכול להיחשב לעוסק מורשה על פי סעיף 53 לחוק, ועוסק פטור שאינו עוסק מורשה ואינו חייב במע"מ כמו עוסק רגיל.
סעיף 1 לחוק מגדיר עוסק פטור כעוסק שמחזור עסקאותיו בכל עסקיו אינו עולה על 100,187 ש"ח בשנת המס 2019 .
עוד קובעת הגדרת עוסק פטור כי בעת חישוב מחזור עסקאות, יש לכלול את כל העסקאות של העוסק בשנת המס שחלפה, למעט מכירת ציוד.
על פי סעיף 31(3) לחוק, עוסק פטור יהיה פטור ממס על עסקאותיו. עם זאת, הסעיף קובע גם כי עסקאות של מכירת מקרקעין או עסקאות של מכירת ציוד אשר בעת רכישתו נוכה מס התשומות בגינו, לא יהיו פטורות ממס, אף על פי שהעוסק הוא עוסק פטור. עוסק פטור אינו יכול לנכות מס תשומות על רכישותיו אם אין הוא חייב במס על עסקאותיו. ואולם, סעיף 43א לחוק קובע כי עוסק פטור שחויב במס עסקאות בגין עסקאות אלה יוכל לנכות את מס התשומות ששילם ברכישת המקרקעין או בהשבחתו והמס לא נוכה, אם יש בידו חשבונית מס או מסמך אחר שאישר המנהל.
מי שנרשם כעוסק מורשה אך מחזור עסקאותיו קטן מן הסכום המחייב רישום כעוסק מורשה במשך שנתיים רצופות, יכול לפנות למנהל בבקשה להירשם כעוסק פטור, על פי הקבוע בסעיף 59 לחוק. ואולם, הוראה זו לא תחול על מי שנקבע לגביו כי הוא חייב להירשם כעוסק מורשה מבלי להתחשב בגודל המחזור שלו, כמפורט בתקנה 13 לתקנות מס ערך מוסף (רישום).
תקנה 22(2) לתקנות מע"מ קובעת כי עוסק פטור יהיה פטור גם מהגשת דוח על עסקאותיו.

החלטתם לפתוח עסק עצמאי ? בשעה טובה ובהצלחה. אבל, לפני הכל עליכם לפתוח תיקים ברשויות-מע"מ, במס הכנסה ובביטוח לאומי.

חשוב לציין כי ישנם מספר סוגים של תיקים ויש מספר רשויות ורגולטורים שאחראים על כל תיק בנפרד.

מיהו עוסק פטור ?

לפני שמתחילים לדבר על פתיחת תיק, חשוב לדעת מי יכול להיות עוסק פטור ומי הוא עוסק מורשה. חשוב לציין כי פעם קראו להם עוסק זעיר, אך מונח זה כבר לא בשימוש.
במשפט קצר, אם ההכנסה השנתית שלכם מהעסק (כלומר אם אתם עצמאים) עד התקרה הקבוע בחוק בשנה נוכחית, אתם נחשבים עוסק פטור, מעל סכום זה אתם נחשבים כבר עוסק מורשה.
בהרחבה, עוסק שהמחזור שלו (מחזור מכירות) השנתי עד 100,187 ₪ בשנת 2019 הוא עוסק פטור. כאשר מדברים על מחזור עסקאות מתכוונים לסך כל המחיר, כמשמעותו בסעיף ‎7 (לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו- ‎1975), של העסקאות בשנת המס שחלפה, ואם הסכום אינו ידוע, או שעסק רק בחלק מאותה שנה – הסכום העשוי להתקבל בשנת המס השוטפת.
אם מחזור העסקאות שלכם גדל, עליכם לגשת למשרדי המע"מ האזורי ולשנות סיווג.
למרות מה שרשום כאן, ישנם עוסקים שלא יכולים להיות פטורים על אף שמחזור המכירות שלהם קטן מהסכום הקבוע בחוק. כלומר, אם אתם בעל עיסוק/מקצוע חופשי כגון: רופא, אדריכל, טכנאי, טוען רבני ומנהל חשבונות, עליכם להירשם כעוסק מורשה (וזאת ללא כל קשר לסכום מחזור העסקאות השנתי שלכם).
עוסק שמחזור העסקאות שלו פטור מסכום התקרה בשנת המס, רשאי להירשם כעוסק מורשה. 

מהם היתרונות והחסרונות של פתיחת עוסק פטור ?

לעוסק פטור יש יתרונות וחסרונות, ויש גם נושאים ניטרליים,שהם לא לטוב ולא לרע. כאן חשוב לכם לדעת כדי שלא תופתעו בעתיד.

היתרונות של פתיחת תיק עוסק פטור הם:

• אתם פטורים מתשלום מס ערך מוסף (מע"מ).
• אתם פטורים מהגשת דוחות חודשיים למע"מ.
• אתם פטורים מניכוי מס במקור (על פי החלטת רשות המסים).

החסרונות של פתיחת תיק עוסק פטור הם:

• אינכם רשאים להוציא חשבוניות על הכנסתכם, אלא רק קבלות.
• אינכם רשאים לקזז מס תשומות על ההוצאות שלכם בגין החשבוניות שנתקבלו.
• ויש דבר שהוא ניטרלי:
  אתם נדרשים להגיש פעם בשנה (עד ה- 31 בינואר בשנה שאחרי) הצהרה על מחזור העסקאות שלכם בשנה שחלפה.
  חוסר שקיפות מצב כלכלי של העסק במשך שנה, חוסר ידע מה רווח הצפוי שלכם.

מסמכי חובה לעוסק פטור:

קבלה – קבלה הוא רישום המתעד את התקבול שלכם, בין אם הוא בצורת מזומן, צ'ק (המחאה), כרטיס אשראי, העברה בנקאית, הוראת קבע וכדומה. על פי חוק עליכם להוציא קבלה ברגע שקיבלתם את התקבול. פשוטו כמשמעו.
כמו כן מסמך זה ילווה אתכם כאשר תצטרכו להצהיר על מחזור העסקאות שלכם עבור המע"מ.
הקבלה צריכה לכלול את הפרטים הבאים:
שם העוסק וכתובת העסק.
המילה ״קבלה״.
המילה ״מקור״ (על-גבי מקור הקבלה בלבד).
מספר הקבלה (מספר סידורי).
תאריך הוצאת הקבלה.
אמצעי התשלום: צ'ק, מזומן, כרטיס אשראי, העברה בנקאית, הוראת קבע וכד'.
חתימת העוסק, או חתימת עורך הקבלה מטעמו.

נקודה חשובה: כעוסק פטור, אינכם רשאים לגבות מע"מ על העסקאות ואינכם רשאים לנכות מע"מ מהתשומות.

מוזמנים להמשיך לקרוא: פתיחת עוסק פטור